כתבות המלצות וביקורות

וולקן - מהלך ראשון
EP הבכורה של הראפר המחתרתי וולקן
נכתב על ידי מתן שרון (05/06/07)

אני לא אוהב שאנשים אומרים לי ש''היפ הופ אמיתי זה מחאה''. נכון שהשלב הכי חשוב ומשפיע על ההיפ הופ כתרבות היה המחאה, החל מ-The Message של גראנדמאסטר פלאש ועד שיא הגל הפוליטי שהגיע עם אלבום המופת Fear of a Black Planet של פאבליק אנאמי. אבל תמיד אני מזכיר לאותם אנשים שהשיר שהתפרסם בתור שיר ההיפ הופ הראשון היה Rappers Delight של השוגר היל גאנג שכלל מלמולים חסרי פשר, סיפור קצר על איך לואיס ליין מתחילה עם הראפר עד שהוא מביא מכות לסופרמן תוך כדי ירידה על יכולות המיטה שלו, ולסיום סיפור על ביקור בבית של חבר ועל האוכל המגעיל של אמא שלו. אכן מחאה גדולה כנגד בישול פולני

לטעמי יש 3 תנאים הכרחיים להיפ הופ טוב: מוזיקה טובה (Rhythms), משהו להגיד (Rhymes) ודרך להגיד את זה (יכולת כתיבה ופלאו טוב, בעצם הגשר בין ה-Rhymes ל-Rhythm). לוולקן (זורה קרטבלישוילי) יש את כל אחד מהתנאים הנ''ל עם ערך מוסף – מחאה אמיתית, לא כזאת שנעשתה כדי למלא את מכסת ''שיר המחאה'' שצריך להיות באלבום ראפ ישראלי, אלא אחת שבאה מהבטן, או כמו שוולקן מבטא את זה: ''דברים קורים כשחרא מוחזק בפנים / וכשמחזיר תחזיר חזק, שכח נימוסים''.

וולקן הוא סטיגמה מהלכת. חזית מחוספסת, זקן מרתיע, קול מחוספס שעטוף במבטא כבד ולסיום עבודת לילה בתור שומר. דווקא המצב הזה מאפשר לוולקן להיות הכי בוטה וצלול שאפשר. כשגם ככה כל מי שמביט עליך רואה קריקטורה, איך לך סיבה לעצור.

''חיים זה נעל צבאית בפנים
תיפול ותקבל עד כמה בין צלעות
אם לא תקום עכשיו אז כבר לא - 5 שניות
ואני קמתי מדמם ומחייך הם חייכו אלי בחזרה - אמרו לא רע'' 
וולקן עלה לארץ מברית המועצות לשעבר בשנת 92, בגיל 10. הוא הגיע לירושלים והצטרף להרכב הראפ הירושלמי-רוסי Bangladeath שעשה הארדקור ראפ ברוסית. שם הוא קיבל את הכינוי וולקן, שמשמעותו הר געש, כלומר כשם שהר געש מתפרץ בפתאומיות, כך גם וולקן השקט, יורק אש כשהוא מול מיקרופון. לפני כשנתיים התפרקו בנגלאדת' וחברי ההרכב התפצלו – שניים מחבריו הפכו לצמד סדייל, ואילו וולקן יצא לקריירת סולו. בקיץ 2005 פגש וולקן את חברי אולפן ''המשולש'', וספציפית את אחד מבעלי האולפן, ואת מי שהפך להיות המפיק של וולקן – די ג'י דאו (DJ Dao). יחד הם החלו ליצור שירים בעברית, בניגוד לחומרים של וולקן עד אז. הרעיון שעמד מאחורי זה הוא שראפ ברוסית לא יגיע לאוזן של ישראלים ובטח שלא לתוך הראש והלב. ולכן, עם משפט שאומר ''זו המדינה שלי, ואני צריך לשיר בעברית'', הוציא וולקן EP של 7 שירים, שלטעמי הוא סוג של מהפיכה קטנה בהיפ הופ הישראלי.

צלול, רהוט, בגובה העניים, ישיר, מעניין, מחדש וחשוב. כן, אני לא מאמין שכתבתי את זה על אסופת שירים של ראפר ישראלי, אבל זה וולקן, לא היה כמוהו עד עכשיו. מוזיקלית, השילוב בין דאו לוולקן הוא עוד לבנה בשביל הארוך של שותפות מעולה בין אם. סי. לדי ג'י. וויל סמית וג'אזי ג'ף, פריימיר וגורו, דץ ודצה. מסוג השותפויות בהן השלם עולה על סכום חלקיו. טוב, תמחקו את הדוגמא האחרונה. הביטים של דאו הם הארדקור טהור, עמוסים בהשפעות מהימים שההיפ הופ היה צלול וטבעי. אבל עם 
כל הכבוד לביטים – It's the Vulkan Show. כאמור, המוזיקה זה רק שליש, ואת היתר – וולקן ממלא בצורה מושלמת.

הפלאו שלו מגוון, עוצמתי וברור, כל מילה ומילה אפשר להבין. וולקן, בניגוד לרועי/יורי מארץ נהדרת (סליחה על הדוגמא הנדושה, אבל זה הכי קרוב לנושא) יודע לשלב בין שפה גבוהה מאוד, כמעט ספרותית, לשפה יומיומית, כך שאין ברור ממנו. המבטא הכבד שלו וההגייה הלא מדויקת של חלק מהמילים דווקא מוסיפה המון לראפ של וולקן, סוג של Ebonics (שפה שחורה – סלנג שמופיע בשירי ראפ בעיקר) ישראלי. אין ספק שיש לוולקן דרך להגיד את מה שהוא רוצה.

''הגזענות פה, כמה גזענות פה!
יותר מכל מקום אחר שהייתי בו
עם שסבל מגזענות כל החיים שלו
צברים נגד אתיופים, ורוסים ומה לא?''

ומה יש לו להגיד? אתחיל דווקא בצד היותר קליל (וכן, בניגוד למה שהצטייר עד עכשיו, יש גם כזה). שיר הסרסור היהודי שלו ,''לאט-לאט'', חמוד ביותר יחסית לשירים בסגנון שאני לא אוהב לרוב. רק חבל שבאלבום של שבעה שירים הוא תופס שניים (הגרסה המקורית וגרסת הרמיקס) למרות ששתי הגרסאות עשויות טוב ומצליחות לשעשע. שניים מתוך חמשת השירים הנותרים הם שירים על המוזיקה. סוג של ארס פואטיקה מודרנית. ב-''צבע האש'' מסביר וולקן שהוא עושה מוזיקה כי אין לו ברירה, כי אחרת הוא יתפוצץ. ''משהו שלי'' הוא שיר מעולה שמבהיר את החשק והאהבה של וולקן לבמה, להופיע.

אבל שיא האלבום מגיע בשני שירים. ''נמאס'' פותח את האלבום במכה לבטן הרכה כשוולקן יוצא כנגד כל מה שמכעיס אותו, כמאמר הפזמון ''כעס אומר שפשוט נמאס – אני זורם עם הכעס''. השיר הזה אגב, כולל את הבית היחיד ב-EP ברוסית, אבל הוא מוסיף המון, ונשמע מצוין גם לאוזן שלי, שלא ממש מתמצאת בשפה. השיר השני הוא ''העלייה'', בו מתארחים הראפרים 4A,K ו-Black Russian. תרשו לי רגע לעצור. אני גדלתי בפתח תקווה, עיר עם הרבה עולים, ולא שמעתי. גם כשעברתי להוד השרון הכרתי המון עולים חדשים, חלקם עד היום חברים טובים שלי, ולא שמעתי. גם במהלך השירות הצבאי שלי יצא לי לחיות מיטה ליד מיטה יחד עם הרבה עולים חדשים/ישנים/חיילים בודדים ועוד, ולא שמעתי. מעולם לא שמעתי באופן כזה כן ופגוע את התחושה של להיות זר בארץ לא שלך. השיר נפתח במילים ''יום יום אני בירח'' וממשיך במבט מפוכח על החיים של עולי חבר העמים בישראל, על יחס הישראלים לעולים ועל הסוכנות היהודית. באמת שהשיר הזה פוגע ישירות בלב, ומבהיר הכול, במשפט ''שם הייתי יהודי פה נהיתי רוסי''.

''אני יודע מה אני עושה(תבין את זה)
יודע מה אני רוצה (תבין את זה)
הלכתי עד הסוף ולא נשאר יותר הלב שלי פועם מוציא מילה כמו מהתחלה.''

וולקן הוא היפ הופ טהור, אדם אינטליגנטי, רגיש ויוצר אדיר. יש לו מה להגיד והוא יודע איך להגיד את זה, רק חבל שאין לו את האמצעים הכלכליים להוציא יותר מאשר את ה-EP הזה כרגע. למעשה, ה-EP הוא רק ההתחלה, Preview לקראת אלבום, כמו שנכתב בחוברת ''זה משהו שלי, בשבילכם''. אני באמת מקווה שהוא ימצא את האדם או חברת התקליטים שיקחו אותו תחת חסותם כך שוולקן יוכל להגיע עם המוזיקה שלו לכל ארץ ישראל. כי אדם שחיי בארץ חייב לעצמו לשמוע את ישראל השנייה מדברת.

''מה זה בשבילך מה זה בשבילי
בשבילי זה אין ברירה בשבילך שולי
בשבילי זאת הסיבה בשבילך זה כלום
יש לי את זה ''העלייה'' אני מראה לך''



את כל הזמן שבעולם! את כל הזמן שבעולם?
Parvarim Refugeez - rapperrarium


 תגובות  

1. היפ הופ אמיתי

האנשים בישראל צריכים ללמוד מה זה היפ הופ אמיתי יש הרקב חדש שמתחילים מה שהם עושים זה היפ הופ אמיתי הם נקראים "כהן @ מושון" ואם מאמת באלכם לשמוע משהו אמיתי הינה כמה שמות: Common, jurassic5, A Tribe Called Quest, Cunninlynguists, Extended F@mm, The Roots, Tonedeff וזה רק על קצה הלשון אז חברים תנו צ'אנס להיפ הופ האמיתי לצמוח גם בארץ. (;

כתב:Namnam
בתאריך:2007-07-13
איימייל:

 
כתבות
הישראלים
מוזיקה
ארועים
גלרייה
סרטי גולשים
טריק טיפ
פארקים וספוטים
חנויות
מוצרים
קישורים
הורדות