כתבות המלצות וביקורות

Parvarim Refugeez - rapperrarium
אלבום הבכורה של הרכב הגאנגסטאר-Pאנק הישראלי
נכתב על ידי מתן שרון (13/07/07)

גבירותיי ורבותי, אנחנו חיים בשנות ה-2000. אני מניח שכבר ידעתם את זה, אבל ההצהרה הזאת היא בעצם הקדמה לשאלה: אתם מצליחים להיזכר בשילוב סגנונות מוזיקלי שעוד לא ניסו? אני מניח שחלקכם חשבו על DnB/פולקה (וסביר להניח שאיזה שוודי כבר הקדים אתכם) אבל לרוב קשה למצוא כזה. אחרי שיצא האלבום של ה-Parvarim Refugeez- עוד שילוב נוסף לרשימה הלא נגמרת של משחקי סאונד – Pאנק/גנגסטראפ.

האמת היא שלצמצם את הסאונד של הפרברים להגדרה הצפופה הזו זה איזשהו עוול. עם השפעות נוספות שכוללות המון Fאנק, סקא, סול ואפילו סווינג, יצרו הפרברים סגנון שהם מכנים G-Punk, בפרפראזה על הG-Funk של ד''ר דרה וחבריו. נסו לדמיין את ג'ורג' קלינטון פוגש את ג'ואי רמון באמצע קומפטון. האמת שכל הערבוביה הזו הגיונית ביותר כשמדובר בהרכב של 10 אנשים. כל אחד מביא מכיוונו כמה טעמים מוזיקליים, ומקווים שהמתכון יצא מוצלח, ולא בטעם ''גרבר-סחוג'' מקולקל.

ובכן, טיפה על ההרכב הגדול הזה (כאמור, 10 אנשים) שלמרות כל מה שנכתב עד עכשיו, הוא תוצרת ישראל. ולא סתם ישראל, אלא ישראל המדושנת והמתיפייפת של איזור מכבים-רעות. כמו כל הדברים הטובים בעולם (אני עדיין טוען שאיינשטיין המציא את תורת היחסות רק כי נקרע לו היו-יו), הרעיון שמאחורי הלהקה התחיל משעמום. בשנת 2000 ישבו קבוצת חברים באזור מכבים-רעות-מודיעין ומרוב השעמום של החיי הפרבר שלהם המציאו מציאות אלטרנטיבית, סאטירית ומשעשעת ביותר של חיי הגנגסטרים והקראק של האזור המתפתח בארץ. עם הזמן קם הרכב שלם של מוזיקאים ואם.סי'ז שהחל לחרוש את הארץ, ובמיוחד את איזור המרכז, בהופעות. לאחר כמה שינויים בהרכב הוא התייצב למצב הנוכחי – 4 ראפרים, זמרת/ראפרית, גיטריסט, באסיסט, מתופף, DJ ואפילו צלם (כן,עם מצלמה). לא בדיוק תבנית הראפר ו-Dj אחד של ההיפ הופ, אבל גם לא בדיוק תבנית השלושה כלי נגינה והמון דיסטורשן של הPאנק.



הפרברים מצליחים לגלוש בין הסגנונות באלגנטיות וכמויות של גרוב. האלבום נפתח במשפט ''Yo, let's rap!'', כשבדיוק באותו הרגע נכנס ריפ גיטרה אימתני שמזכיר לכולם שמדובר בהרכב שקודם כל מדבר, ובעיקר בועט, בלייב. רוב הליריקס טיפשיים ושטותיים. כאילו לקחו את אייס-קיוב, הגדילו לו את האגו וסיפרו לו שאם הוא יצעק מספיק שהוא גנגסטר, גם יאמינו לו. זה משעשע מאד אבל מתחיל לעייף בשלב מסוים, אם כי אך לא יותר מדי. מצד שני, מוזיקלית אין רגע משעמם. אם זה הבאס הדומיננטי שב-''Shut Da' Busta'',מחלקת כלי הנשיפה הFאנקית שמצטרפת ל-''Pornolicious'', או טעם הסקא-רגאמאפן שלקראת הסוף מתפוצץ להבלחת ג'אנגל ב-''Babylon InFormation''.

עם כל החזרה של נושאי השירים, אי אפשר שלא לצחוק מהומור המשעשע של הפרברים. סליזי, בוטה ואלים יותר מכל B-side של שבק ס' מ-93. משפטים שלא נשמעו על תקליט בעברית כמו ''מושך אותו אחורה, גומר לה בפנים'' שמלווה בגניחות לא נפסקות, בכלי נשיפה סליזים ולסיום, בצעקות ''I just wanna fuck with you'', לא מצליחים להשאיר פרצוף אדיש, בין אם הוא נקרע מצחוק ובין אם מתעוות בתדהמה.

מבחינת יכולות הראפרים, אין ספק שיש פה התאמה מושלמת, דווקא בגלל שמדובר ב-5 ראפרים שונים כ''כ. KK (גבי בן משה) עם הקול המיוחד שלו מזכיר ראפרים עם Flaver מיוחד סטייל סנופ דוג. מקדדי ג'י (גדי חינקיס שגם מתפקד כמפיק המוזיקלי של ההרכב) נשמע מעולה, אך לא מקבל מספיק זמן מיקרופון, ובולט דווקא בקטעים שבהם הוא שר (ועושה את זה מעולה). דוויק (נמרוד דוויק, המפיק בפועל) מצוייד בקול לא דומיננטי שדווקא מטעין את הראפ שלו בקסם רב והופך את פרסונת הגנגסטראפ למשעשעת כ''כ. נועה פראן (סליחה, מיס נועה פראן), שקצת קשה להגדיר אותה רק כזמרת או כראפרית, מתייצבת בתור הקול הנשי הטוב בראפ הישראלי, בלי לשכוח שמדובר בבחורה עם ביצים (הכנס בדיחת דנה אינטרנשיונל כאן).



אבל בלי ספק בעל היכולות הגבוהות ביותר הוא אלפרבר 100% כותנה (שם ארוך לניר אלהרר) שאם רק היה בוחר היה יכול, ובעצם עדיין יכול, לעמוד מול הראפרים בליגה הראשונה בארץ, ואף ברמות של חו''ל. מה שאולי גורם לאכזבה קלה אלו שני הבתים שאלפרבר מציג בעברית. האחד ב-''After Kikar Party'', שהוא בלי ספק אחד מבתי האגו היותר טובים ומשעשעים בארץ, והשני ב-''Shut Da' Busta'', קטע שבועט בבטן הרכה של סאבלימינל, ובהחלט צריך להיכנס לפנתיאון בית הדיס הטוב בארץ. האכזבה אגב, היא שאלו רק 2 בתים. גם הבתים שלו באנגלית מעולים, אבל בעברית הוא פתאום הופך למפלצת פלואו.

בסופו של דבר זהו אלבום מעולה, בכל פרמטר. למעשה, קצת קשה להאמין שהוא ישראלי לאור הרמה הגבוהה של הסאונד והמוזיקה. הפרברים קוראים לזה היפ הופ עם רוח של Pאנק. לי קצת קשה להגדיר את האלבום הזה ככה, אבל בלי ספק אני אוכל להגדיר אותו כאחד מהאלבומים היותר מעניינים, מוצלחים, מורכבים ומגניבים שיצאו בארצנו. ובטח שזה מרשים יותר שהוא יצא מהשכונות הקשות של מכבים-רעות, הרי זה תמיד יותר כיף לראות אנשים כאלה מצליחים לצאת מהעוני בעזרת המוזיקה...



Mr.
#OP myanmar


 תגובות  
אין תגובות לכתבה

 
כתבות
הישראלים
מוזיקה
ארועים
גלרייה
סרטי גולשים
טריק טיפ
פארקים וספוטים
חנויות
מוצרים
קישורים
הורדות